להסיר את המסך
המבואה הראשית של מוזיאון תל אביב לאמנות, שתוכנן במקור בשנת 1969 בידי האדריכלים דן איתן ויצחק ישר, עברה את השינוי המשמעותי הראשון שלה זה עשרות שנים. הפרויקט ארגן מחדש את המרחבים הציבוריים בשני מפלסים: בקומת הכניסה חודשו המבואה הראשית, חנות המוזיאון וחדר הישיבות, ובמפלס התחתון שופצו בית הקפה והאגף החדש לכל המשפחה. המהלך נועד להתמודד עם תוספות מאוחרות, ובראשן מסך זכוכית משופע שנוסף בשנות ה־80 וטשטש את בהירות האדריכלות המקורית, תוך יצירת חלל חשוך ועמוס. הפרויקט ביקש להשיב למבנה את איכויותיו המרחביות וליצור סביבה פתוחה, מוארת ומזמינה, המותאמת לצורכי המבקרים כיום.
דיאלוג בין פנים לחוץ
תהליך התכנון, שנעשה בשיתוף המעצבת רעות עירון, התמקד בחשיפה מחודשת של האדריכלות המקורית. מסך הזכוכית המאוחר הוסר כדי לחשוף את אגף הבטון המקורי, עמודי הבטון שוקמו והריצוף המקורי נחשף וחודש. במקביל אורגנה הפרוגרמה מחדש כדי ליצור רצף תנועה ברור ואינטואיטיבי יותר. חנות המוזיאון נפתחה ישירות אל הרחבה הציבורית, ובקומה התחתונה הוקמו מרכז חווייתי למשפחה ובית קפה רחב ידיים הנפתח אל גן הפסלים באמצעות קירות זכוכית מלאים. הפרויקט מחדש את הדיאלוג בין פנים לחוץ, משפר את חוויית הביקור ומחזיר למרכז הבמה את האיכויות האדריכליות של המבנה המקורי.
